דברים ששומעים במכון היופי השכונתי

במכון היופי השכונתי אפשר לעשות מאסטר  במגדר אם רק מקשיבים טוב טוב לשיחות שמתנהלות שם .

אוזן סקרנית שמצליחה רק להקשיב,  שומעת שם את כל העניין המסובך שיש לנשים עם דימוי גוף 

בית מול קריירה , יחסי אמהות ובנות ומהו הגבול הנכון בין מחמאה להטרדה.

 

מי שמכיר אותי מקרוב יודע שבד"כ אני לא הולכת למכוני יופי.

אני משתדלת לשמור על הופעה מסודרת ( רוב הזמן ) אוהבת מאוד בגדים ובמיוחד משקיעה את רוב זמני וכספי בשער המרדני שאיתו אני מנהלת יחסי אהבה שנאה . מניקור פדיקור זה בזבוז זמן בעיני. הסרת שער זה טקס שראוי לעשות אותו בבית , ובכלל בעיני,  רוב הדברים שכרוכים בלהיות אישה הם גזלני זמן וכסף .

אבל יש לי בנות מתבגרות  ועבורן אני עושה דברים שאני לא עושה עבור עצמי וכך התגלגלתי עם המתבגרת למכון היופי השכונתי.

סוג של בילוי אמא בת , היא בחדר של הסרת השער ואני מקשיבה לשיחות בין נשים .

בין שיוף למריחת לק,  הצלחתי להאזין בשקט לשיחות נשים מאוד אופייניות .

אז מה היה לנו?

 דיאטה : מה ההבדל בין פליאו להתנזרות מפחמימות ? ואולי הכי טוב זה בכלל להקשיב לגוף ולהפסיק לסבול

קריירה :מדעי ההתנהגות זה מקצוע בכלל ? אולי כדאי משפטים ? אפשר להיות דיילת ולעשות תואר במקביל ?

איזו שיטה הכי טובה להסרת שיער : לייזר, שעווה או או גילוח ?

נזכרתי בפעם ההיא שראיתי את אמא שלי עומדת במטבח ומסירה שער בשעווה . השעווה התחממה על הגז . הריח המתוק גירה את אפי,  אימא שלי חתכה רצועות בד לבנות, מרחה את השעווה בזריזות על הבד , הניחה אותן  על רגליה החלקות והארוכות ומשכה .  היא עשתה את זה מהר , ביעילות ובזריזות .

לא הבנתי מה היא עושה . זה נראה לי כמו טקס מסתורי ומוזר .

נשים לומדות בדרך כלל מאמא שלהן מה זה להיות אישה . את כל הטקסים והסודות של החיים אנחנו לומדות בבית .

 

לפעמים השרשרת מנותצת ואנחנו לא מוצאות את המילים להסביר את החיים  אולי כי  המסרים משתנים במהירות ואפילו אנחנו מתבלבלות .

אנחנו יודעות שאנחנו צריכות להקנות להן כח וידע , כדי  שיהיו להן כלים להתבונן בעולם בעיניים ביקורתיות ולבחור מתוכו את מה שמתאים להן .

זה קשה לנו כי גם אנחנו מנסות בכל כוחנו למצוא איזון  בתוך מתקפה של מסרים סותרים ומבלבלים.

למשל מסרים כאלו  :

  • היום את כאילו יכולה לעשות הכל , להראות כמו שאת רוצה ולבחור בגדים איפה שבא לך אבל למרבה האירוניה ,רוב הבגדים בחנויות לנערות עדיין מיועדים לנערות רזות .
  • אנחנו חיות בתקופה שאפשר לשלם ולהשיג  החלקת שער, מניקור פדיקור, קבוצות הרזיה וניתוחים פלסטיים. למרות ואולי בגלל כל  האפשרויות האלו , הולך ועולה בהתמדה מספר הנשים והנערות שחושבות שהן לא מספיק יפות . תעשייה שלמה מתפרנסת ומזינה את זה  שאנחנו לא אוהבות את הגוף שלנו.

לפעמים אנחנו לא מוצאות את המילים .

בתוך כל הרעש במכון היופי או בעולם אולי עדיף לשתוק , לחשוב ולאהוב  אולי  זה כל מה שצריך .

מיה טבת דיין אומרת את זה מצויין בשיר שאני מקריאה בסדנאות שלי לאמהות ובנות .

שיר שבדרך כלל מצליח לסחוט דמעות ואנחות .

והגדת לבתך / מיה טבת דיין

אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת כְּלוּם בְּשׁוּם שָׁלָב
לֹא מָה תִּהְיִי כְּשֶׁתִּהְיִי גְּדוֹלָה
לֹא מָה תִּהְיִי עַכְשָׁיו,
לֹא אִם הוּא הַגֶּבֶר הַנָּכוֹן,
לֹא אִם הוּא יֹאהַב אוֹ לֹא יֹאהַב.
אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת מָה לִלְבּוֹשׁ
לֹא מָה לוֹמַר,
הַאִם הַיּוֹם מֵכִין נָכוֹן אֶת הַמָּחָר.
וְאַל תִּתְבַּלְבְּלִי מִכָּל מִי
שֶׁנִּרְאֵית לָךְ בְּטוּחָה,
יוֹדַעַת, מְתוּכְנֶנֶת אוֹ יוֹתֵר שְׂמֵחָה.
אַתְּ נֵצֶר לְשׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל נָשִׁים שֶׁלֹּא יָדְעוּ,
אֲבָל הִרְגִּישׁוּ בְּלִיבָּן גַּם כְּשֶׁכּוּלָּם טָעוּ-
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל נָשִׁים חֲסְרוֹת
אִירְגּוּן וְסֵדֶר וְתָוכְנִית,
כְּאֵלֶּה שֶׁבְּכָל חַנְיוֹן תָּמִיד
אִיבְּדוּ אֶת הַמְּכוֹנִית,
הֲיִי כְּמוֹהֶן, אַל תְּפַחֲדִי לִכְעוֹס אוֹ לְאַבֵּד,
וִּתְנִי לַלֵּב שֶׁלָּךְ לוֹמַר
מָתַי הוּא בֶּאֱמֶת רוֹקֵד,
הֲיִי לְבַד, הֲיִי בְּיַחַד,
תָּמִיד אַתְּ עִם עַצְמֵךְ,
זִכְרִי שֶׁאֵין מָה לְהַפְסִיד:
קוֹלֵךְ הוּא מְקוֹמֵךְ,
תֵּלְדִי שִׁירִים אוֹ יְלָדִים ונודִי בְּעוֹלָם –
הָאוֹהֲבִים אוֹתָךְ לֹא יִמְשְׁכוּ אַף פַּעַם אֶת
אַהֲבָתָם.
בִּתִי,
אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת כְּלוּם בְּשׁוּם שָׁלָב
כּוֹחֵךְ טָמוּן בָּאַהֲבָה
וְיֵשׁ לָךְ לֵב זָהָב.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 + one =