הילדה מתחילה לצאת עם בנים ( והיא רק בת 11.5) ?

הילדה מתחילה לצאת עם בנים ( והיא רק בת 11.5) ?

קודם כל לנשום עמוק . היא נורמלית לגמרי .

סביב כתות  ה' ו' ( לפעמים אפילו קודם ) הכיתות גועשות ונרגשות מעניינים שבינו לבינה .

יחד עם זה מופיע המון לחץ חברתי להיות בזוגיות . 

בן מציע חברות לבת , בת רומזת לבן שהיא מעוניינת בחברות ( בד"כ זה נעשה בווטסאפ , בתיווך של חברות אחרות ) .

רוב הפעילות מתרחשת בהפסקות ובווטסאפ הכיתתי . הם מדברים על החברויות , על ההצעות , על מי רוצה את מי ומי נפרד ממי .

להיות בחברות זה סמל ססטוס, כולם מדברים על הזוג החדש, מייעצים מה להגיד ואיך להגיד , איך להתחיל ואיך להיפרד .

אם את ילדה בת 11 שפתאום אחד הבנים רוצה להיות חבר שלה , גם אם עד עכשיו לא התעניינו בך – פתאום את מעניינת, פתאום את במרכז העניינים החברתי של הכיתה.

לפעמים הן לא ממש אוהבות את הילד הזה, ולפעמים הן אומרות כן כי לא נעים להן להעליב אותו ולפעמים זה ממש מחמיא להן. בד"כ הן מעדיפות לצאת עם החבר החדש בקבוצות כיתתיות כי  כשהם יוצאים לבד, אין להם על מה לדבר ..

הבנים מהצד שלהם מתמודדים עם מערכת לחצים אחרת .

הם צריכים להוכיח את הגבריות שלהם , חלק ממשיכים להוכיח את זה בספורט, חלק מנסים לגשש את דרכם אל הבנות ומגלים שהם לא מבינים כלום בתקשורת שבין המינים ( מסכנים שכמותם ) .

גם הבנים וגם הבנות בתחילת גיל ההתבגרות מאוד סוערים ומבולבלים , הם לא באמת יודעים מה הם רוצים, הם יודעים שמשהו התעורר בגוף וברגש, מושפעים ממה שהם רואים בטלוויזיה וברשת .

נגעלים קצת , סקרנים קצת ונבהלים מעצמם מאוד.

 

IMG_20160415_101726

 

 

כל ההתרחשות הסוערת הזו היא נורמלית לחלוטין אלו הם  חלק מהמאפיינים של הכניסה לגיל ההתבגרות: סערה ההורמונלית והצפה מינית.

מיניות מוגדרת ע"י ארגון הבריאות העולמי כ " אנרגיה פנימית הדוחפת אותנו למצוא אהבה, מגע, חום ואינטימיות. "

מיניות היא דבר מולד , ללא מיניות , אין יצירתיות , אין הנאה ואין משחק. ובהמשך אין מערכות יחסים מהנות וגם אין קריירה שמבוצעת מתוך תשוקה.

אז אין שום סיבה להיבהל מגילויי המיניות של הילדים .

ובכל זאת איך אנחנו ההורים יכולים לעזור לילדים המבולבלים בתקופה הזו ?

לרוב,  אין באמת שיחה אחת שבה מדברים על פרפרים ודבורים ( מי שמנסה לקיים את השיחה הזו – מגלה  שהוא איחר את הרכבת והילד יודע יותר ממנו)

אבל יש חשיבות לאווירה פתוחה, מאפשרת ובעלת הומור.

כדאי  לדבר בחופשיות על הגוף, לענות בפה מלא כשהילדה שואלת מה זה הטמפון בתיק של אמא, או להראות שגם אבא ואמא מתחבקים ומתנשקים .

ולבדוק שלא מתפתחת בורות גדולה בנושא של איך באים ילדים לעולם .( אם זה קשה מדי , תמיד אפשר להתייעץ איתי )

והכי חשוב: להיות שם ולהקשיב.

לשאול שאלות ולהבין מתי הילדה מסתדרת ומאושרת ממערכות היחסים שלה ומתי היא יוצאת עם בן כי לא נעים לה , או כי הלחץ החברתי גורם לה לאבד את הכיוון.

אם יש לך בנים – להסביר להם בקצרה שלא יעשו שטויות, שהפורנוגרפיה שהם רואים היא לא מציאותית ושיפסיקו להראות את זה לבנות  כי גם אם הן צוחקות , הן לא באמת מכבדות את זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

sixteen + eleven =