למה קשרים בין אימהות לבנות סוערים יותר?

 

אמהות שיש להן בבית גם בנים וגם בנות יודעות להגיד שהקשר עם הבנות הוא בדרך כלל יותר סוער וסבוך .

אני יודעת שכל מקרה לגופו ותמיד יהיו משפחות שבהן המצב הוא שונה .

בכל זאת אני רוצה לספר על התיאוריות הפסיכואנליטיות המגדריות שדרכן אני מתבוננת ועובדת עם אמהות ובנות בקליניקה שלי.

אני מדברת כאן על בתים שבהם יש אם ואב .

יש מחקרים מרתקים על תהליך בניית הזהות בבתים שבהם יש שתי אמהות ושני אבות או משפחות חד הוריות , אבל לא אכנס אליהם כאן .

 

  • תינוקות מגבשים את הזהות שלהם קודם כל ולפני הכל בבית .

הם לומדים וחשים את התרבות , המנהגים והטמפרמנט של הבית .

  • גיבוש הזהות של הבת מתקיים לאורך שנים עם אותה הדמות( לרוב דמות האם ) לעומת הבן שמחליף הזדהויות.
  • תינוק בן מתחיל את גיבוש הזהות שלו דרך הזדהות עם האם, ובהמשך מחליף להזדהות עם האב.

המשכיות הקשר אם-בת גורמת לחיזוקו, אך גם תורמת לטשטוש של גבולות גם של האם וגם של הבת.
טשטוש זה מקשה על בנות ואימהות בתהליכי היפרדות ואנדיווידואציה.

כאשר הבת מגלה את ההבדלים בין המינים, היא גם מזהה שהחברה מתייחסת עם פחות ערך

לנשיות, ויותר ערך לגבריות.

תהליך הנפרדות של האם והבת הוא נפרדות בתוך קשר . ההבנה הזו היא משמעותית מאוד בכל הקשור לתהליכים שמתרחשים אצל בנות בגיל ההתבגרות .

בנות שגדלות לתוך בית קרייריסטי מזהות את ההבניות החברתיות לגבי מהי קריירה , מהי עצמאות ואיזה סוג של נפרדות נדרשת מהן .

הן מנסות לייצר את הנפרדות שלהן אך זו נפרדות מסובכת כי היא נענית לשני קודים חברתיים סותרים :

1. קוד של שמירה על הקשר ובתוך כך חשיבות היחסים החברתיים .

  1. שמירה על זהות עצמאית ואוטונומית

הבת מפתחת כעס עמוק על אמה ולפעמים גם בוז.

גם כאשר בבית יש אמא קרייריסטית היא עדיין נושאת ברוב הבתים את תפקידי הבית והמשפחה יותר מאשר אבא ולכן מייצגת את הקונפליקט העמוק שהבת חשה .

קונפליקט בין תפקידי מגדר .

הבת מפתחת חשש עמוק פן תהיה כמו אמה, וכן  גם מפתחת פחדים פן תהיה שונה מאמה. פחדים אלה מסמנים את הקונפליקט העמוק שבתוכו צומחות אימהות ובנות,

הקונפליקט בין אוטונומיה והיקשרות

חוקרים וחוקרות מתחום המגדר מדברים על כך שגם הבנים שמשלמים מחיר על המסר החברתי הזה כיוון שהחברה מצפה מבנים להיות מהר מאוד עצמאיים וחזקים ,

מנותקים מהרגשות שלהם וחסרי חמלה כדי שיקבלו קרדיט חברתי גבוה .

הרצון בהיפרדות מהאימהות קיים לא רק מצד הבנות אלא גם מצד האימהות.

גישות פמיניסטיות מציינות שגם  לאימהות יש צורך בהיפרדות  מבלי לחוש רגשות אשם.

במעגל החיים, בנות ואימהות מתקרבות ומתרחקות זו מזו.

בגיל ההתבגרות בנות נוטות להתייחס לאימותיהן באופן שלילי ביותר.

לעומת זאת, בתקופות של נישואין, הריון, לידה ואימהוּת יש נטייה חזקה להתקרבות ולהגדרות מחודשות של הקשרים
ביניהן.

בנות רבות מספרות שלא רצו להיות דומות לאימותיהן, ומצאו עצמן מהדהדות
את ההתנהגויות של אימותיהן, באופן מודע ובלתי מודע.

 

ניתן להתבונן באמצעות משקפיים אלו על תופעות רבות שאנחנו רואות ורואים בבתים שלנו וקשורים לתהליכי ההתבגרות של נערות .

החל ביחסים החברתיים של בנות , היחס שלהן ושל החברה אל הגוף , מיניות , קונפליקטים בבית , ועוד .

אבל שני המוקדים העיקריים העיקריים והסוערים ביותר בקשר שבין אמהות ובנות קשורים לדימוי גוף (מיתוס היופי ) ולמיניות  .

רוב המחקרים על יחסי אמהות ובנות גילו שבנות כמהות לקשר וגם הקונפליקטים הסוערים ביותר הם ביטויים לצורך בקשר .

ההתייחסות הפמיניסטית היא משמעותית במיוחד בטיפול ובהתבוננות על תהליכי הספרציה והעצמאות של כולנו כנשים ואמהות .

זהו על קצה המזלג – יחסי אמהות ובנות .

יש פרק שלם שקשור לחשיבות תפקיד האב בתהליך הזהות של הבת וזה בהמשך .

לא התייחסתי כאן לכל הנושא של הורות רעילה ואבחנות נפשיות ספציפיות שהופכות את הקשרים למורכבים מאוד .

לקריאה נוספת :

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

two × five =