מה ההבדל בין בנים לבנות ?

מה ההבדל בין בנים לבנות בשנות ה-2000 ולמה הפמיניזם עדיין רלוונטי .

שיחה קטנה ויומיומית שהובילה לפוסט חדש בבלוג .

אני : " למה לא הזמנת את נועה אלינו הביתה ? ראית שהיא ממש רצתה ."

המתבגרת :  "כי התעייפתי , היינו היום מספיק זמן ביחד "

אני : זה לא יפה , יש לה בעיות עכשיו בבית והיא ממש תשמח להיות אצלנו

המתבגרת : " אבל אמא זה לא מתאים לי . "

את הדיאלוג הזה ניהלתי לפני כמה ימים עם בתי .

בעודי מדברת , הבנתי ששוב טעיתי והפסקתי מייד .

מאחורי הצפייה שלי שבתי תזמין את נועה אלינו הביתה ( אחרי שכבר בילו יחד כמה שעות טובות ) עמד ערך החברות והמחשבה על האחר .

בתי הייתה מחוברת באותו זמן לצורך שלה,  שמאוד מעסיק אותה בימים אלו . חיבור לעצמה ולשקט שהיא זקוקה לו . נסיון להבין איפה היא עומדת ואיפה החברות שלה ומה ההבדל ביניהן .

קלטתי שמבלי משים אני מנסה לגרום לה לבטל את המחשבה על מה שהיא זקוקה לו כרגע , למען ערך אחר .

במשפט אחד קטן . " זה לא יפה "

ככה זה עובד ביחסים שבין הורים וילדים . במשפטים , במחוות ובהתנהגויות.  לפעמים במודע ולפעמים לא , אנחנו מכוונים אותם להבין מה חשוב לנו ואיזה בני אדם היינו רוצים שהם יהיו .

 

 

 

 

 

 

( התמונה מסדנה לנערות "בבית חם")

 

בקבוצות לאמהות ובנות בגיל ההתבגרות , אני מבקשת מהאמהות לספר מה התכונה שהכי מאפיינת את הבת שלהן .

רוב האמהות שמחות לספר שהבנות חברותיות וחושבות על הזולת .

בקבוצות מקבילות של בנים – האבות מספרים על אומץ , תעוזה , חוכמה וחוש הומור .

וזה כל הסיפור .

בחברה המערבית ובמיוחד הישראלית , בנות עוברות סוציאליזציה למחשבה על הזולת , חמלה ועבודה בשיתוף פעולה ובנים עוברים סוציאליזציה לתכונות שמתאימות לעולם הקריירה של שנות ה-2000.

שלא תבינו לא נכון . אני לא חושבת שהבנים כולם מחונכים רק לתעוזה ושאף אחד לא מדבר איתם על חמלה , אני גם חושבת שללא חינוך לחמלה והתחשבות העולם שלנו יהיה נורא .

יחד עם זאת , בשנות ה-2000 , בגני השעשועים ניתן לראות את הצפייה של ההורים שבנים יגלו אומץ ותחרותיות , לא ירתעו מסולמות ואתגרים ויעסקו במשחקים של תנועה ופעילות לעומת משחקים של בנות שמחנכים לטיפול בתינוקות ומשחק חברתי .

כמו בסרטון הזה :

 

לא עוד בנים ובנות – האם ילדינו יוכלו להפוך חופשיים ממיגדר?

לא עוד בנים ובנות – האם ילדינו יוכלו להפוך חופשיים ממיגדר❓בסרטון הבא מוצג ניסוי אשר מאפשר לראות עד כמה עמוקה ההשפעה של תבניות המחשבה שלנו על ילדים, גם כאשר איננו מודעים לה. הסרטון הינו קטע מתכנית חדשה של הביביסי, בה שואל ד"ר ג'אבד עבדולמוניים, האם תמיכה בחופש בחירה התנהגותי מלא יותר לפעוטות וילדים, תוכל להרחיב את מגוון תכונות האישיות, היכולות הפיזיות והאפשרויות החברתיות והמקצועיות שלהם כשיגדלו, וכך להשפיע באופן חיובי על הדורות הבאים של האנושות. חלק מהניסויים שנערכו בתכנית לאורך תקופה, הראו, בין היתר, שיפור משמעותי בביטחון עצמי אצל נערות, ובביטוי הרגשי אצל נערים, ומאפשרים להמחיש את התשובה לשאלה:עד כמה עשויה להשתנות החברה ולנוע למקום מאוזן יותר, כשנפסיק ללמד נערים וגברים שהם אמורים להיות מפרנסים, מצליחים, וקשוחים, ונפסיק ללמד נערות ונשים שהן אמורות להיות מושכות, מטפלות, ועדינות? ומה יקרה אם ניתן להם לבחור?הפרק הראשון והמלא בסדרה, בקישור הבא:https://www.youtube.com/watch?v=3PyQS94Pfa8ערוץ התכנית באתר הBBC : http://www.bbc.co.uk/programmes/b09202jzלקריאה נוספת:האם מספיקה מודעות ההורים לחינוך שוויוני, בכדי לאפשר לילדים בחירה התנהגותית מלאה ?במאמר הבא טוענת החוקרת קרין מרטין, מאוניברסיטת מישיגן (1998 Martin)שמרגע הכניסה לגן הילדים, בנים ובנות צפויים לעבור חינוך מיגדרי שונה במובהק,אשר יעצב אותם לעתיד בדרכים שונות, ומכאן שיש חשיבות רבה להדרכה.אז ממי דרשו הצוותים והגננות להיות בשקט עד פי שלוש יותר?על מי הוטלה משמעת גופנית קשה יותר? ועוד, במאמר הבא:"בניית ההבדל המגדרי דרך התנהגות גופנית בגיל הגן" – קרין מרטין:http://www.gilrach.co.il/2011/02/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%a8%d7%99-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%aa/הסרטון זמין גם ביוטיוב בקישור הבא:https://www.youtube.com/watch?v=Syx3T-kn2Isותורגם באהבה עבור דף הפייסבוק: על גבריות ומעבר לה -https://www.facebook.com/BeyondMasculinityתודה רבה לרוני מילוא 💜 על הקישור לתכנית.משרד החינוך נפתלי בנט גילה גמליאל – Gila Gamliel המשרד לשוויון חברתי

‎Posted by ‎על גבריות ומעבר לה‎ on‎ שבת 23 ספטמבר 2017

 

בגיל ההתבגרות , חלק ניכר  מהבנות פונות לחוגי ריקוד והתעמלות קרקע והבנים נמצאים על מגרש הכדורגל והכדורסל .

בכדורסל וכדורגל יש תחרות ופיזיות רבה . המשחק הוא קבוצתי אבל כל מי שמכיר מקרוב את המשחקים האלו יודע שיש שם תחרות רבה בין השחקנים  בקבוצה ויש לחץ גדול להבקיע או לקלוע .

העיסוק בריקוד לעומת זאת ,  דורש מהבנות התעסקות מרובה בגוף ובאיך שהוא נראה  על הבמה.

רוב הריקודים הם קבוצתיים והעבודה היא על הדיוק הקבוצתי . יש תחרות בין הבנות אבל היא שקטה וסמויה .

 

 

זו הסיבה שהתנועה הפמיניסטית עדיין רלוונטית .

הבנות שלנו, במיוחד המוכשרות , החכמות והעצמאיות , בטוחות שהן ינצחו את השיטה .

הן חושבות שדי בכישורים ובאמביציה שלהן כדי להשיג את כל מה שהן רוצות .

ואז הן נתקלות בסטירת לחי מהעולם .

זה יכול לקרות להן כשהן מוצאות שהן משתכרות פחות מגבר שאוחז באותו תפקיד ויש לו אותם כישורים, או כשהן נשאלות לגבי תוכניות הילודה וניהול הבית בראיון העבודה, והכי גרוע  כשהן מגלות שכולם ידעו שהן מוטרדות או מותקפות מינית בעבודה ואת אחד בארגון זה לא באמת מעניין.

הבנות שלנו מוצאות שבעולם של שנות ה2000 הן חייבות שיהיו להן כישורי לחימה , עמידה על שלהן ואומץ לעמוד מול מי שפוגע בהן ועם כל זה להישאר מי שהן .

הן מגלות שכדי לשחק במשחק של ההצלחה נדרשות מהן תכונות שלא תמיד יש להן והן שואלות את עצמן אם המאמץ הזה שכרוך בשינוי האישיות מתאים להן .

התפקיד שלנו האמהות שלהם , הוא להבין את האומץ והמחשבה שהן בלתי פגיעות , אבל גם לספר להן על העולם הזה שלתוכו הן צומחות ולנסות לתקן את העולם הזה קצת יותר עבור ילדינו .

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 + three =