שלום רב לאדון דיכאון וגברת חרדה

שלום רב לאדון דיכאון ולגברת חרדה .

מה נעשה עם האורחים שמתדפקים על הדלת : אדון דיכאון וגברת חרדה?  .

הבוקר התעוררתי והרגשתי את הדיכאון מתדפק על הדלת . לרגע אחד היה לי כבד בלב .

עברו לי במוח כל מיני מחשבות מורידות : למה אני קמה ? מה מחכה לי בחוץ ? ואם אצא החוצה אולי יתפוס אותי שוטר או שאדבק בקורונה ואדביק את בני משפחתי .

 

כשהייתי באוניברסיטה היה לי מרצה פסיכיאטר כריזמטי ומשעשע. בקורס שעסק בדיכאון הוא אמר לנו שלדעתו האנשים המציאותיים ביותר הם אלו שסובלים מדיכאון . כל השאר משלים את עצמם שיש להם  שליטה על חייהם .

מכירים את איה החמור מהספר פו הדב ? איה הוא היחיד בחבורה שמרשה לעצמו להיות בדיכאון וגם ולדבר על זה .

ובכן יש לי הרגשה ,  שאנחנו נמצאים היום במציאות כזו שבה כולנו בסכנה להיות כמו  איה החמור .

אני יודעת שרבים מאוד שותפים לתחושה הזו. אני שומעת את זה ממשתפי הסדנאות שאני עורכת , ממטופלים ובני משפחה וחברים .

החרדה הראשונית היא פיזית , ( פחד ממחלה או רעב לדוגמה )  כי כך המוח הקדום שלנו מתוכנת אבל לי זה מאוד ברור שהמאבק הוא על בריאות נפשנו.

אז  איך נתמודד עם האורחים  הלא קרואים : אדון דיכאון וגברת חרדה .

לפני הכל נכיר בהם . אין טעם להתעלם מהם . הם מסוג האורחים שאם נסגור להם את הדלת הם יכנסו מהחלון .

ויקטור פראנקל כתב שיש מצבים שבהם אם אינך יוצא מהדעת , פרוש הדבר שאין לך דעת לצאת ממנה ( בספרו : האדם מחפש משמעות )

כלומר –  מה שאנחנו מרגישים מותאם למציאות .

יופי , אבל מה עכשיו , אני סובלת . ואני לא רוצה לסבול .

טוב יקירי . הבודהיזם ביסס כמעט את כל תורתו על סבל ועל אי ודאות . זה רק אנחנו כאן בעולם המערבי לימדנו את עצמנו ואת  ילדינו שהחיים הם אושר ועונג .

נחזור אל ויקטור פראנקל שיכול ללמד את כולנו דבר מה על סבל :

" אם יש בכלל טעם לחיים, צריך שתהא משמעות גם לסבל."

וזה כל העניין בעיני . שנדע למצוא איזו משמעות .

חשוב לי לומר שאני מציעה את מה שעובד עבורי .

אני כותבת כאשת מקצוע אבל קודם כל כבת אנוש אחרי רגעי הדיכאון בבוקר , התיישבתי לקרוא ולכתוב , תירגלתי יוגה והרגשתי טוב יותר .

החיבור לטקסטים לגוף ולרוח הם כלי נשק יעילים וזמינים בכל בית .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × 4 =