3 כללים לתקשורת טובה של אמהות ובנות

"אנחנו בשלב שאנחנו לא ממש מדברות , חוץ מ:מתי את חוזרת ? יש כסף במגירה ואוכל במקרר"

"אני ואימא לא מדברות באמת"

"בחיים לא הייתי שואלת את אמא שלי שאלה כזו , זה מביך מדי "

"כל פעם שאני מנסה לדבר איתה זה נגמר בצעקות , כרגע אנחנו מדברות רק על דברים קונקרטיים   ( אוכל , הסעות וכאלו). "

"פעם , היינו מדברות על הכל, מאז שהיא בגיל ההתבגרות, תמיד כשאני שואלת זה לא מתאים לה והיא מתחמקת."

Teenager addicted with cell phone not listening mother

 

 

את המשפטים האלו אני שומעת מאימהות ובנות רבות בגיל ההתבגרות.

הכמיהה לקשר ולתקשורת טובה מאפיינת גם את האמהות וגם את הבנות. איכשהו, יש כאלו שהתקשורת עובדת אצלן מצויין. ויש כאלו שיודעות שזה לא עובד כמו שהן רוצות

 

מחקרים רבים מצאו שתקשורת טובה עם ההורים מנבאת הצלחה בהמשך החיים  גם בתקשורת בעבודה ועם בני זוג בחיי הנישואין.

אז מה הסוד ? איך עושים את זה ?

בעיני השאלה הראשונה צריכה להיות: "מה זה בכלל תקשורת טובה בין אמהות ומתבגרות ?"

יש אמהות  שבעיניהן תקשורת טובה זה אומר , לדעת הכל, להיות שותפות להתלבטויות, לשמחות לעצב, לקשיים ולשיחות עם חברות ובני זוג.

יש אמהות שמסתפקות בידיעה שאם יהיה משהו מאוד משמעותי בחיי הילדה – היא כבר תבוא לספר.

הבנות כמובן, הן גם חלק מהמשוואה.

לפעמים דרך  התקשורת ורמת הקרבה שאמהות רוצות לא תואמות את זו של בתן וכאן נוצר פלונטר ואפילו קונפליקט.

האם מנסה לתקשר עם הילדה כמו שהיא מכירה ומרגישה שזה לא עובד.

האמא שואלת , ומקבלת התעלמות או הערה שהיא חופרת. והאמת היא שהיא נעלבת, מתוסכלת ולפעמים גם כועסת.

התקשורת שמתאימה לבנות תלויה בטמפרמנט שלהן, במידת החשיפה שמתאימה להן ברגעים מסויימים , ביכולת שלהן לשיתוף ובשפה הרגשית שהן מסוגלות לה ומתורגלות בה..

נו אז יאללה מה עושים ?

כמו שכבר כתבתי בעבר, יש מספר כללים מנחים, אבל כמו בבישול, כך גם בתקשורת, יש דיוק של טעמים ולא כל מה שמתאים לנערה אחת מתאים לאחותה.                                                                                                         בדיוק כמו שיש אנשים שאוהבים , חריף מתוק או מלוח , יש גם סוג תקשורת, סוג של קרבה וטמפרטורה שמתאימה במשפחה אחת ולא מתאימה במשפחה אחרת.

 

ובכל זאת יש שלושה כללים מנחים :

  • להיות יותר אוזן ופחות פה. כלומר יותר להקשיב ופחות לדבר.
  • להרגיש מתי מתאים לנערה לדבר. כשהיא כבר מבקשת לדבר- להתפנות מעיסוקים אחרים ולהיות איתה.
  • לדבר על צרכים ולא על צריכים .

מה זה אומר?  שמאחורי התנהגויות יש צרכים .

למשל צורך בבטחון, באמונה , באהבה.

לדוגמה , אם הילדה מספרת שהיא טובעת בשיעורים ומבחנים, פעמים רבות מה שהיא באמת רוצה לשמוע  זה  שנגיד לה שאנחנו סומכים עליה . יש לה צורך לחוש את הבטחון שלנו בה.

היא ממש לא צריכה שנגיד לה שהיא צריכה ללמוד להתארגן עם החומר ושאם לא תכין  שעורי בית  ולא תלמד היא תדרדר בלימודים.

ועוד הבנה אחת קטנה לסיום – החשש שהיא תדרדר , הוא שלנו אם אנחנו נדבר איתה על  הפחד שלנו , נכניס אנרגיה רעה לשיח ואת זה אנחנו לא רוצות.

 

תקשורת טובה היא אפשרית גם בגיל ההתבגרות . זה כדאי זה אפשרי וזה מתגמל.

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

eighteen − twelve =