תגידי אמא מה זה הספר הזה ? את צריכה ספר הדרכה על איך לאהוב אותי ?
לא הכל קשור אלייך מאמי שלי אמרתי לה .
"איך לאהוב את בתך" של הילה בלום עוסק ביחסים של אם ובת ואבא בצד.
ולא אנחנו לא לומדות איך לאהוב את בנותינו בעקבות הספר כי אי אפשר ללמד אהבה .
אפשר לטפל בדיכאון ואז אולי תתאפשר אהבה שלא תתנהג כמו שנאה
סיימתי מזמן את הספר ובאמת שהסקירה על הספר מתבשלת לי בראש לאט.
מאוד לאט כי מדובר בספר מורכב.
יש לי חברות שאמרו שהן בלעו אותו בלילה אחד.
אני לא הצלחתי לבלוע אותו מהר למרות שהוא כתוב נהדר וחף מקלישאות .
הספר מתאר דיכאון בלי לקרוא לו בשם וממחיש את המחיקה הנפשית של האם באמצעות טכניקה ספרותית שכמעט לא מורגשת: שמה של הבת מוזכר שוב ושוב ואילו השם של האם מוזכר כלאחר יד.
זה לא ספר שמח ולא ספר אופטימי אבל זה ספר עמוק וחכם .
אני זוכרת שבתחילת הכשרתי כמטפלת ביקש מאיתנו אחד המורים לפסיכותרפיה להקשיב למשפט הראשון איתו נכנס המטופל לחדר
בתוך המשפט הראשון מתגלמת כל הדרמה .
" בפעם הראשונה שראיתי את נכדותי עמדתי מעבר לרחוב, לא העזתי להתקרב.
בשכונת הפרוורים של חרונינגן החלונות גדולים ונמוכים, התביישתי בקלות שבה השגתי את מבוקשי, נבהלתי מהיותן שלל זמין למבטי, אבל גם אני הייתי חסרת הגנה, אילו הסבו מעט את פניהן הן היו רואת אותי שם"
בתמונה הזו מתוארת כל הדרמה הנפשית .
הסבתא המנוכרת, זו שלא ידעה שיש לה נכדות ומצאה אותן בעבודת בילוש לאחר שבתה ברחה ממנה והסתירה ממנה את החיים החדשים שבנתה בהולנד.
הסבתא הזו מתארת את נכדותיה כשלל זמין למבטיה ובאותו הזמן מרגישה חסרת הגנה .
הדרמה במשפט הזה מתארת את היחסים של האם והבת ואת היחסים הנפשיים שיש לאם בתוך נפשה .
הבנות הן שלל ציד לציידת שלא מסוגלת לכבד את הריחוק שבתה כפתה עליה כדי שתוכל לבנות חיים נורמליים ללא האחיזה שיש לאמה בתוך נפשה .
ויחד עם זה מי שנראית לנו כתוקפנית ואובססיבית חשה שהיא חסרת הגנה.
באחד הטיפולים בקליניקה שוחחתי עם הורים לנערה על ההבדל בין יחסים סימביוטיים לבין יחסי טפילות .
כמו בטבע ביחסים סימביוטיים זה לא יכול לחיות ללא זה לעומת יחסים טפיליים שבהם האחד מרוויח על חשבון האחר שיכול לחיות בלעדיו .
מעבר לדיון הביולוגי המרתק שהתרחש בקליניקה הרי שכאשר עוסקים ביחסים נפשיים ומשפחתיים האבחנה לא תמיד ברורה
אנו חושבים שברור לנו מי הגדול החזק, מי הקורבן ומי המקרבן אבל אם נהיה מספיק קשובים וצנועים נגלה שפספסנו את עומק התלות ואת המורכבות של מערכת היחסים .
" אני מסבירה לד"ר שונפלר שהמחלה מקרבת אליה את החולה והיא פועלת יחד איתו, זו שותפות "
כך מסבירה האם בספר לפסיכיאטר שלה .
זה בעיני אחד ההסברים הטובים והממצים ביותר של דיכאון .
לסיכום : מדובר בספר מורכב חכם ומלא בשכבות פסיכולוגיות וספרותיות .
