למה קשרים בין אימהות לבנות סוערים יותר?

באולטראסואנד הראשון, כשאמרו לי שיש לי בת בבטן, עם האושר, הגיעה דאגה.
אצלי ואצל אמא שלי זה היה מסובך וזה עדיין מסובך. רציתי שיהיה לי קל וכיף עם בתי אבל ידעתי שכנראה זה יהיה מסובך.
"אבל למה בעצם זה מסובך כל כך בין אמהות ובנות?
בהרצאות שאני מעבירה לנשות מקצוע מתחום הטיפול והחינוך אני תמיד שואלת את השאלה הזו.
בדרך כלל אמהות שיש להם גם בנים וגם בנות מהנהנות בהבנה.
הן יודעות שמערכת היחסים שלהן עם הבנות מורכבת וקונפליקטואלית יותר מאשר עם הבנים.
אני אוספת משפטים שרומזים לי על השרשרת הרב דורית המסובכת של אמהות ובנות.
"כל פעם שהיא מכניסה עוד פרוסת עוגה לפה , אני נזכרת במבטים שאמא שלי זרקה אלי כשאני אכלתי, אני לא אומרת לה כלום, אבל היא מרגישה. אני בטוחה שהיא מרגישה שאני סופרת לה קלוריות."

"תמיד הרגשתי שאני לא מספיק טובה ועכשיו אני מרגישה שאני סופרת את הבעיות שיש לבת שלי. אני מתאמצת לחשוב שהיא מושלמת אבל זה לא מצליח לי. אני לא מפסיקה לדאוג ממה יהיה איתה בסוף "
אלו רק חלק מהמשפטים שאני שומעת בקליניקה שלי מאמהות. אמהות מודעות ודואגות. גם כשמגיעים זוגות, אב ואם, אני שומעת את האם מודאגת ומיוסרת יותר. האם מיוסרת כי היא לפותה בשרשרת הרב דורית.
היא מכירה על עצמה את הכמיהה לקשר פשוט ואוהב עם אמא, היא ייחלה לקשר כזה עם אמא שלה והיא מרגישה שהיא מסתבכת במבוך, למרות שהבטיחה לעצמה שלא תסתבך – ככל שהיא משתדלת יותר למען קשר טוב עם בתה, ככה היא מסתבכת. וככל שהיא דואגת יותר היא ממשיכה להסתבך.
למה זה ככה ? שואלת אותי אמא בקליניקה.
יש לזה מגוון סיבות מגדריות, משפחתיות ואישיותיות.
עוד בשנות ה70 של המאה הקודמת כתבה סלמה פירברג את ספרה פורץ הדרך שעסק ברוחות רפאים בחדר הילדים. רוחות רפאים הן מה שנקרא בשפה המקצועית "העברה בין דורית" העברה מדור לדור של דפוסי תקשורת ותפקידים. כל מה שקשור למערכות יחסים במשפחה.
למה רוחות רפאים? כי ההעברה לא מודעת. כמה מאיתנו נשבעו שהם לא יהיו כמו ההורים שלהם? בשעת לחץ ומצוקה פתאום אנחנו שומעים את המשפטים של ההורים יוצאים לנו מהפה? בעצם המטרה היא להצליח לקיים את מה שהבטחנו לעצמנו, אפשר להבין את עצמנו ואת מערכות היחסים שלנו לזהות את הרגשות ולנהל אותם, השרשרת הרב דורית לא חייבת להיות קארמה.

להתראות , הילה פינקלשטיין .