למה את לא כותבת על טיפולים זוגיים ?
באמת למה ?
למה יותר קל לי לכתוב על גיל ההתבגרות על דיכאון או חרדה.
( אני – רק דברים שמחים עוברים אצלי בקליניקה )
אז למה דווקא על זוגיות קשה לי לכתוב בנימה קלילה והומוריסטית ?
אולי בגלל שכשמגיעים לטיפול זוגי יש פחד מהתפרקות
יש ייאוש
והרגשה שטעינו פעם מזמן
ואולי כי מתחת להכל אחרי שמגרדים את הזעם חוסר האונים והצפייה שאם רק האחר/ת ישתנה הכל יהיה בסדר
אנחנו מגלים את הדבר הכי מפחיד שממנו ניסינו לברוח כל חיינו :
שאנחנו חוששים שאנחנו לא ראויים לאהבה
ומה שקורה בזוגיות מוכיח לנו את זה
אז באמת שאני לא מצליחה לכתוב על זה בקלילות למרות שאני יודעת
שלפעמים אחרי כל הצעקות והבכי והפחד לפעמים מופיעה ההבנה ואז יש הקלה ואפילו קצת הומור וחמלה .
מזל שיש כותבות מוכשרות ממני שיכולות לכתוב על זה שירים
ויסלבה שימבורסקה למשל
הומור וחמלה /ויסלבה שימבורסקה
״הוּמוֹר וְחֶמְלָה- זוּג מֵהַשָּׁמַיִם
הוּא לֹא בּוֹגֵד בָּהּ, הִיא נֶאֱמָנָה לוֹ
אוֹהֲבִים לְבַלּוֹת בְּצַוְתָּא, אָז הֵם מְאֻשָּׁרִים.
לָהּ יֵשׁ קְבִיעוּת, לוֹ רַק עֲבוֹדָה זְמַנִּית,
אֲבָל לְעִתִּים הוּא מַרְוִיחַ יוֹתֵר מִמֶּנָּה.
כְּשֶׁהֵם נֶאֱלָצִים לְהִפָּרֵד
– שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתָם- לִזְמַן אָרֹךְ,
הָעוֹלָם הוֹפֵךְ מִיָּד לְבַל יְתֹאַר.״
כל הזכויות על השיר ו/או חלקו שמורות למחברת
