ספר על נשים בחברה הישראלית
ועל הקונפליקט בין ארכיטיפ הלוחם לארכיטיפ האמן
ישי שריד בונה בספר דמות נשית מרתקת שלא מכבירה במילים מיותרות אבל במעשיה היא מנסה להיות אישה לוחמת, חזקה ומנצחת עד שהשיטה מנצחת אותה .
הספר עוסק בקונפליקט המתמיד של נשים שחיות בתוך חברה גברית וצבאית ושל גברים שחיים את המאבק בין דמות הלוחם לדמות האמן
אביגייל היא פסיכולוגית , בת של פסיכואנליטיקאי שהחליטה שהיא לא תהיה כמו אמא שלה ותהיה הרבה יותר טובה מאבא . עד כאן סיפור התבגרות קלאסי של נערות .
אביגייל החליטה להיות פסיכולוגית בצבא ולרתום את הידע הפסיכולוגי לטובת יצירת צבא יעיל יותר במשימת ההרג . היא מתמחה בהנחיית מפקדים כיצד לסייע לחיילים להתנתק מהפחד בתוך הקרב.
אחרי הקרבות היא כבר תטפל בהלם הקרב.
היא לא מתעכבת לשאול את עצמה מה הקשר בין פסיכולוגיה שמטרתה להקל על הנפש לבין התשוקה שלה ללמד גברים צעירים להיות חיילים טובים יותר.
אבא שלה שמייצג את דור המטפלים הוותיק מביט בה בצער ואומר לה שהיא מכרה את נשמתה.
קבנית שנוכחת בהרצאה של אביגייל שואלת אותה "מתי כבר יחליפו רובוטים את הילדים המסכנים האלו? "
אביגיל לא מתבלבלת ועונה לה שגם את הרובוטים יפעילו אנשים ותפקיד הצבא לעזור להם לנצח כי אין דבר שפוגע בבריאותו הנפשית של חייל יותר מהפסד בקרב.
כשבנה היחיד מתגייס לצנחנים היא מתמודדת בעוצמה עם המשמעות של להיות אישה ואם בעולם של גברים
היא רואה את השינוי שמתחולל בנפש בנה העדין
רואה את השריון שהוא מנסה לשים על עצמו אבל ברור לה שכשצריך להילחם נלחמים .
אין זמן לבכות ולהתפרק ואת זה היא תגיד לו גם כשהוא ישבר.
אביגייל כמו בת דמותה המקראית בחרה להיות בצד של המנצחים .
בחירת שמות הגיבורים בספר אינה מקרית ( אבי גייל – שמחת האב ) כמו אביגייל המקראית היא זו שבחרה לייעץ לדוד המלך בחוכמתה הרבה אבל בתוך כך היא יוצאת נגד בני ביתה. שאולי בנה מייצג בדמותו את הטרגדיה של הגבר הצעיר והרגיש שנאלץ להפוך ללוחם ואיבד את נשמתו.
זה ספר שמייצג בתוכו את הקונפליקט שאנחנו עוסקים בו בדיוק עכשיו בין ההכרח להילחם לבין שפיות וחמלה. בין יצר החיים ליצר המוות וגם על הצורך של בנות הישגיות להיות מוצלחות עבור האבא הנערץ שלהן אבל כחלק מתהליך ההתבגרות לנסות לגבור עליו ובתוך כך לא להקשיב לחוכמת האמהות שאומרות להן שחיים ללא אהבה וללא חמלה הם חיים עצובים .
למטפלים ולמטפלות שבינינו יש בספר מסר נוסף שקשור באתיקה ובחציית גבולות. מטפל שחוצה גבול אתי אחד נמצא בסכנה לחצות גבולות נוספים. אביגייל בבדידותה וברצון העז שלה להצליח חוצה גבולות ואיש לא נמצא שם כדי לעצור אותה . היא מזלזלת באביה שככל שהתבגר השתקע בתוך הקליניקה שלו ושמו לא מוזכר בגוגל ומאידך היא לא שמה לב שבתשוקתה להצליח היא יוצאת מתוך הקליניקה למקומות שמסוכנים עבורה ועבור המטופלים שלה. המילה אתוס מייצגת בתוכה מנהגים מקצועיים שנועדו לבחור בטוב ולהשמר מהרע . אביגייל שלנו כמו גם אנשי הצבא שהיא מייעצת להם מהלכים על החבל הדק הזה לאורך כל הספר.
ישי שריד בסגנונו המדוייק פורס בפנינו קונפליקט נצחי שמתקיים בנפשו של כל אדם ונוכח בחברה הישראלית בעוצמה רבה.
הספר מומלץ בחום .
