איך לנהוג כשהבת שלך מחליטה שהיא רוצה לעשות דיאטה, להיות צמחונית, טבעונית או סתם לעבור לתזונה בריאה
היום אימא אמרה לי שאם היא לא הייתה משגיחה עלי כבר הייתי חבית
כך אמרה לי טל ( שם בדוי ) בתחילת הפגישה .
טל היא נערה בת 14, קטנטונת , מלאת אנרגיה יצירתית ומקסימה
טל הגיעה אלי לטיפול לפני כשנה בשל תלונות על מריבות בלתי פוסקות עם הוריה .
ו זה נכון ? את באמת זקוקה להשגחה של אמא כדי שתדעי כמה ומה לאכול?
"ממש לא ", אמרה לי טל . "זו היא שכל הזמן סופרת קלוריות "
אוכל הוא לא רק אוכל . סביב אוכל תמיד יש מערכת יחסים
מערכת יחסים שאנחנו מקיימות עם עצמנו ,עם משפחתנו ועם העולם
בתחילת חייו של התינוק הקשר הראשוני שלו עם העולם הוא דרך האוכל
בהמשך , אם הילדים לא אוהבים מה שבישלנו, אנחנו נעלבות,
אם הם פותחים את המקרר ומקטרים שאין מה לאכול
אנחנו לוקחות את זה אישית ואם הבנות מחמיאות לנו על האוכל הטעים אנחנו זורחות מאושר .
בדיוק בנקודה הזו אנחנו מסתבכות
שאלות כמו : אכלת ? שתית ? , מה אכלת היום ? או מבטים שסופרים את כמות החטיפים והקולה
לפעמים לגלוג וחוסר שיתוף פעולה עם הרצון להיות צמחונית או טבעונית
כל אלו עשויים להיות מכשולים ולסבך את מערכת היחסים אימא-בת – אוכל .
אז איך אפשר להיות שם בשבילה בלי להגזים ולחפור?
אני ממליצה להיות רגישה לנערה המתבגרת
להיות מעורבת אך לא מתערבת . לספק דוגמה אישית בכל מה שקשור לתזונה ולאפשר לילדה ובכלל לכל בני הבית עצמאות ובחירה בכל הנוגע לבחירת מזון
והכי חשוב: הומור וחמלה .
